דרושה הגדרה חדשה לאינטיליגנצה 

כשאת אומרת אינטיליגנציה, למה את מתכוונת?
האם את מתכוונת למה שאני מתכוון?
האמת, שעד לאחרונה חשבתי ששנינו מתכוונים לאותו דבר ועכשיו הסתבר לי, להפתעתי, שזאת היתה הנחה לא אינטיליגנטית.
הכל התחיל בחבל לאציו אשר על גבול טוסקנה, לשם נסענו קבוצה של ארבעה זוגות חברים קרובים, לחגוג יום הולדת עגול של חבר מהקבוצה.
באחד הערבים, ביושבנו במסעדה קטנה בעיירה ציורית (שמה כבר נשכח ממני) כטוב לבנו בקיאנטי, היגגתי באוזני חבריי ש"פוחת והולך הדור" עד אמצע שנות ה-70 של המאה הקודמת, לא היו בארץ לימודי פרסום ותקשורת. שיווק אפשר היה ללמוד רק לתואר שני אחרי כלכלה. לא היו לימודי קופירייטינג (תרצה עוד עבדה כקופי במשרה מלאה) ורק בבצלאל לימדו "גרפיקה שימושית". רוב העוסקים בפרסום היו חסרי השכלה אקדמית אך בעלי אינטיליגציה מעל לממוצע.
האינטיליגנציה שימשה תחליף (ראוי) להשכלה.
התקציבאים דאז, תיפקדו גם כקופירייטרים, כפלנרים, כמפיקי דפוס וכמתכנני מדיה. הכל, גם יחד.
אנשי אשכולות, למהדרין.
לימים, חלה התמקצעות בענף ובמקביל קמו מכללות ונפתחו בתי ספר. כיום, כל העוסקים בענף הם בעלי תואר ראשון , שני או שלישי בתקשורת, בפרסום, בשיווק, בפסיכולוגיה
ובסוציולוגיה. בסטטיסטיקה ובכלכלה. בוגרי בצלאל, ויצ"ו ,תרצה ומדיסון.
אך ביחס הפוך לעלייה ברמת ההשכלה חלה ירידה תלולה ברמת האינטיליגנציה.

עוד המשכתי והתלוננתי שכשאני מזכיר בפני התלמידים שלי את "עסק הביש" או את התלמוד או את חיים ברנר לאיש אין מושג על מה ועל מי אני מדבר.
בקיצור, גדלים בארץ דורות של אנשים מאוד משכילים אך מאוד לא אינטיליגנטים. אנשים חסרי סקרנות שמתעניינים רק במה שעשוי להועיל להם. ותו לא.

לתדהמתי, התברר לי שחבריי הטובים והאהובים, לא זו בלבד שאינם בדעתי, הם אפילו חולקים עלי באשר לעצם הגדרת המילה "אינטיליגנציה". חבריי, שכולם משכילים, נבונים
ואינטיליגנטים (על פי הגדרתי) סבורים, בניגוד אלי,
שהדורות הצעירים ניחנו ברמת אינטיליגנציה גבוהה,
משלנו וחיש מהר התלהט לו דיון סוער על מה זה בכלל
"אינטיליגנציה".
לתפיסתי , אינטיליגנציה משמעותה : איסוף מידע. (מודיעין, באנגלית)
אדם אינטיליגנטי הוא בעל מידע מגוון ורחב אופקים.
או כפי שהגדיר זאת בזמנו אמנון דנקנר וקלע לדעתי " אדם אינטיליגנטי
לא יכול להיקלע לשיחה ו/או להיתקל בשם או במושג
שיהיו זרים לו לחלוטין. אדם אינטיליגנטי, יודע משהו,
על הכל. מעט על הרבה"
לתומי, חשבתי שהגדרה זו מקובלת, פחות או יותר, על הכל
וראה זה פלא, הסתבר לי שלא היא. כרעם ביום בהיר,
נפלה עלי ההכרה שלחבריי יש תפיסה אחרת לחלוטין, משלי, לגבי
הגדרת המילה "אינטיליגנציה".
מייד, ברוח העידן הסלולארי, עפו טלפונים ומיסרונים, ארצה,
אל מי שנתפסים בעיניהם כברי סמכא , אשר עיינו
במקורות והשיבו תשובות התומכות, בעיקרן,
את דעותיהם של חבריי. דהיינו, "אינטיליגנציה" על פי שיטתם,
היא יכולת שכלית, מולדת.
הגדילה לעשות, חברתי הטובה שהביאה , כסימוכין לטענתה,
את אייל ברקוביץ' שנחשב בעיניה לאדם אינטיליגנטי.
למרות שאין לחשוד בו שהוא רחב ידע.
אותו אייל שאמר בראיון טלויזיוני שאיננו קורא את
ספרי רם אורן כי אין לו ראש לספרות כבדה.
אותו אייל ברקוביץ' שהצהיר, בטלויזיה ,שדבר לבד מכדורגל
לא מעניין אותו.
הייתם מאמינים?!
עתה, כבר היה לי ברור לגמרי שאיננו דוברים אותה שפה.

עלי להודות, שהייתי המום. גם אם אתאמץ מאוד, לא אצליח
לתאר את מבוכתי. יכול להיות שכל שנותיי חייתי בטעות?!
יכול להיות שהכל צודקים ורק אני טועה?!
בשובנו לארץ, מיהרתי להתעמק
בנושא והתברר לי שהדברים אינם כה פשוטים.
מאז ומעולם ועד עצם היום הזה, מתקיימות מחלוקות
בין מדענים, הוגי דעות, אנשי חינוך ופסיכולוגים
לגבי מהותה של האינטיליגנציה. האם היא מולדת או האם
היא נרכשת?. האם היא גנטית או תוצר סביבתי?, האם
היא ניתנת למדידה ובאיזה כלים?. האם היא מוחלטת או יחסית?.
כולן שאלות כבדות משקל.
לאחר שנוכחתי בכל אלה,נחה דעתי. לא טעיתי. בסך הכל אני
נמצא בחברה טובה וחבריי החולקים עלי, נמצאים גם הם
בחברה לא פחות טובה, אך מצידו השני של מתרס הדיון.

עוד הוסיפו וטענו חבריי הטובים שבימינו ,אין חשיבות רבה
לרוחב אופקים. אנשים יכולים לנהל חיים טובים ואף להצליח
בעבודתם מבלי להיות בעלי מידע רב ומגוון. מספיקים להם הידע
והמומחיות שצברו בתחום עיסוקיהם. ואני טוען שאכן אם
אתה רופא, מהנדס, רואה חשבון או בנקאי, אין לך צורך
חיוני, במידע רחב ,כדי להצליח במקצועך, מה שאין כן, אם אתה עוסק במקצועות השיווק,
הפרסום או התקשורת. אם ברצונך להצטיין באחד
מהתחומים הללו, חובה עליך להיות בעל מידע רחב ומגוון
ככל האפשר. מומחיות מקצועית איננה מספקת.
כי מי שהמידע שלו מוגבל והידע שלו שטוח, גם חשיבתו
רדודה ויצירתיותו חסרת השראה.
אני תמיד מדגיש בפני תלמידיי, שמי שרוצה להצטיין בתחומים
האלה איננו יכול להרשות לעצמו שלא להיחשף לכל המידע
שאופף אותו, מצדדיו, מעליו ומאחוריו. בכל הנושאים ובכל התחומים
שיוצרים את מירקם החיים.
נכון, יש רבים בענף שהם דלי מידע אבל זה מוצא את ביטויו
באיכות וברמת עבודתם. אנשים אלה לעולם יהיו בינוניים
ומטה.
וכמו שבכל עיסוק יש 70% בינוניים, כן גם בפרסום ובשיווק.

אז מה נעשה עם האינטיליגנציה? לאן נוביל את המחלוקת?
אינני מתיימר להציע תשובה במקום שגדולים וחכמים
ממני, כשלו. אשר על כן, ברצוני להציע מוצא מסוג אחר.
כיוון שתקשורת בין אנשים מותנית בשפה משותפת
כאשר לכל מילה יש מובן המקובל על הכל, חובה עלינו למצוא
או להמציא מילה חלופית לאינטיליגנציה, אשר תשמש
את צרכינו היום-יומיים ותהיה בעלת משמעות זהה
לכל דוברי השפה. כמו שאין מחלוקת לגבי המשמעות של חכם וטיפש
כך אנו זקוקים למילה מוסכמת שתתאר את מה שאני
(ואלה שבדעתי) מתכוון ל"אדם אינטיליגנטי", דהיינו
אדם בעל ידע רב.
במהלך חיפושיי אחר מילה חלופית החלטתי לנטוש את
השפות הזרות ולפנות אל העברית, אהובתי. פתחתי את מילון
ספיר וראו זה פלא, יש מילה עברית, מוכרת וידועה, הלא
היא "ידען"- שידיעותיו מרובות.
מעתה ואילך, אשתמש במילה ידען.

כל עוד קיימת מחלוקת, או חוסר בהירות סמנטית
לגבי אינטיליגנציה, דרושה לנו הגדרה מקובלת לאדם
סקרן, בעל ידע רב. אדם שיודע מי היה פרופסור לייבוביץ'
ומה היה פועלו, מי היה אדם ברוך, מה זה "מתן בסתר"
ומה כתב טולסטוי. מה זה ציור אימפרסיוניסטי ומה זה תזמורת
קאמרית.

עלינו "ליישר קו" כך שכאשר אציין שמאן דהוא, הוא
ידען, בני שיחי יידעו , בדיוק כמוני, למה כוונתי.
ובינתיים, חדלתי מלהשתמש בשם התואר "אינטיליגנטי".
ידען. אחלה מילה.